קידום אושרנו באמצעות חוק הסיבה והתוצאה

מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.

לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>

איזון באמצעות חיבור לכך שהכול מדויק

בקבוצת פסוקים זו קהלת מלמד כי הכול מדויק מנקודת מבטו של האור. אם האדם חווה את האור בצורה מיטיבה, הוא מאושר, ואם הוא חווה את האור בצורה שאינה מיטיבה, הוא צריך למצוא את החסימה שבתוכו, לשחררה, ואז לגלות שגם בסיטואציה זו, הכול אור.

{יג} רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ:

קהלת מדריך את האדם להיות צנוע מול האור כי, שוב, לאור יש את ההתחשבנות שלו והיא "הצדק האובייקטיבי", שעליו אין עוררין.

הוא עושה זאת באמצעות שאלה רטורית: מי יוכל לתקן את העיוות לכאורה שהאדם רואה בעולם? והתשובה היא שאם אדם חושב שיש טעות במעשה האור, זה אומר שהשקפתו שגויה.

המסר הוא להבין שאין תקלות במעשה האור כי הכול מדויק, ובהתאם, אין צורך לתקן דבר שהוא מושלם וחסר תקלות. ושוב, אם אדם חושב שיש טעות במעשה האור, זה סימן לכך שהוא צריך לרפא משהו בתוכו, ולאחר שירפא זאת, יגלה שאין באמת טעות. ארחיב על כך עוד בפרשנות לפסוק הבא.

המילים "ראה את מעשה האלהים", מטרתן להעצים את המסר כי לא משנה כמה האדם יעמיק בהתבוננות במציאות, הוא לא ימצא בה עיוות.

לסיום, המילים "לתקן את אשר עותו" מחברות אותנו לפסוק ט"ו בפרק א', שבו נאמר: "מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות". בפרק א' בהקשר של האגו והחסימות שהתמצקו באדם, וכאן בהקשר של אותן חסימות המקשות על האדם לתפוס את טבעה המדויק של המציאות.

{יד} בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה:

כאן קהלת נותן את המענה לפסוק הקודם ואומר כי הכול מדויק, אבל האדם יכול לעשות תיקון פנימי באמצעות ההנחיה בפסוק זה. אם כן, פסוק חשוב מאוד שבו קהלת מלמד כי אפשר לצמוח לעבר האור גם מימים טובים וגם מימים רעים.

כדי לספוג את המשמעות העמוקה של הנחיה זו של קהלת, ארחיב מעט על היבט זה מתוך משולש. אם כן, משולש אומר שהכול אור, קרי, שכל מה שקיים בבריאה ובתוכנו מבטא את טבעה של המציאות, שהוא אור.

כאשר אדם חווה בחייו רגעים של שמחה, אהבה והנאה, מבחינתו המציאות מבטאת אור. כלומר, ברגעים שטוב לו, הוא רואה את האור.

לעומת זאת, כאשר אדם חווה בחייו רגעים של משבר, מצוקה, חוסר צדק ותחושת קורבנות, גם הכול אור, פשוט הוא לא רואה זאת בגלל חסימות שיש בתוכו.

כלומר, אם כיף לנו וטוב לנו – הכול מואר. אם לא כיף לנו ולא טוב לנו – גם הכול מואר, פשוט אנחנו צריכים להיכנס פנימה לאותה סיטואציה ולשאול איזו חסימה בתוכנו מונעת מאיתנו לראות שהכול מואר.

אם לצורך העניין מישהו ניסה להזיק לנו במקום העבודה, אנו יכולים להגיד: "הכול חשוך בעבודה". אבל לא כך הדבר. במצב זה אנו צריכים להיכנס פנימה, לראות איזה גירוי אותו אדם מעורר בנו, ואז לרפא אותו ולגלות שהכול אור.

דוגמה לתהליך טיפול כזה היא להבין שאותו אדם נמצא במצוקה, וסובל מאוד מחסימות האגו שהתמצקו בתוכו, עד כדי כך שהוא פשוט מקרין עלינו את סבלו. אבל אם אנו מרפאים את החסימות שלנו, אנו הופכים לשקופים, ואז הדבר הזה יעבור דרכנו ולא ייתקע בנו, כי אנו נראה את הסיטואציה מהשקפה חדשה וצלולה.

בהקשר זה ראיתי לא מזמן פרסומת של מפעל הפיס, והסלוגן של מינויי מפעל הפיס אומר, "או שתזכו או שתרוויחו". כלומר, או שתזכו בהגרלה או שתרוויחו כל מיני הטבות שמגיעות למינויי מפעל הפיס. ובהתאמה לסלוגן זה אני רוצה שתדמו את החיים למפעל הפיס. מדוע?

כי בכל סיטואציה בחיים "או שתזכו" באור באופן ישיר, ותחוו שמחה, שפע, אהבה ואיכויות אור נוספות, "או שתרוויחו" את השיעור שלכם בדרך הרוחנית שתאפשר לכם לשחרר את החסימה הפנימית שלכם ולגלות שגם אז הכול אור.

כלומר, אנחנו צריכים לראות את העולם מנקודת מבט זו. או שאנחנו שמחים או שמשהו בתוכנו מקשה עלינו לשמוח, ואז עלינו לעצור ולשאול, מהו השיעור שיש לנו כאן? וכאשר נלמד את השיעור, נגלה שהאור תמיד היה נוכח.

במצב זה אנחנו מתחילים לחיות ממקום אחר לחלוטין. אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות אחרות, לדוגמה, במקום לשאול "למה אין לנו זוגיות?" אנו עוברים לשאול, "מה בתוכנו מונע מאיתנו להיות בזוגיות?"

במקום לשאול, "למה אנו לא מתקדמים בעבודה?" אנו עוברים לשאול, "איזו חסימה יש בתוכנו שמונעת מאיתנו להתקדם בעבודה?" וכך לגבי כל תחום בחיים שלנו, וברגע שנלמד את השיעור הטמון באותן שאלות, נהיה על המסלול שנקרא במשולש, "צמיחה מואצת לעבר האור".

אנחנו נצמח בצורה מואצת, וזה ישתקף בחיי היומיום שלנו ושל הסובבים אותנו.

אז אם אנו חוזרים לפסוק, אנו רואים את ההדרכה הזאת ממשולש במעמקי אותו פסוק כדלהלן:

ביום טובה היה בטוב – קהלת אומר, אם טוב לך, תיהנה מהטוב של האור.

וביום רעה ראה גם – ואם לא טוב לך, תתבונן, קרי, היכנס פנימה ומצא את החסימות בתוכך שמונעות ממך לחוות את האור, ושכאשר תשחררן תגלה שגם יום רע לכאורה הוא אור.

את זה לעמת זה עשה האלהים – וזכור שהכול יחסי, ויש בחירה לאדם כי האדם הוא חלק ממה שקיים, ולכן הוא חלק מהנסיבות שמשתתפות במשחק המציאות, והבחירה היא זו שמאפשרת לו לצמוח לעבר האור.

ובמילים אחרות, האור עשה בעולם היחסי גם את הטוב וגם את הרע, כדי שהאדם יתנסה בשניהם וירפא את עצמו לפי הנוסחה שהוזכרה לעיל, קרי, ביום טוב – שייהנה מהאור, ביום רע – שיתבונן פנימה וישחרר את החסימות שבתוכו, אשר מונעות ממנו ליהנות מהאור.

עַל דברת – בשביל.

שלא ימצא האדם אחריו מאומה – כלומר שכאשר האדם ימות, שלא ימות עם בדל של ספק שהיה לו איזשהו רגע בחיים שלא היה מואר, כי הכול אור, כפי שתואר קודם בהרחבה. כמה נפלא.

מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.

לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>