תפריט
תפריט
תפריט
עמוס חגי
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
בחלקו השני של האפילוג, קרי, קבוצת פסוקים זו, קהלת מציג את הפתרון לשאלת המחקר שלו על אודות תכלית האדם, והוא הפיכת האדם לצינור מאוזן המאפשר לאור לזרום דרכו ללא חסימות.
{ט} וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה:
בפסוק זה קהלת משתף שהוא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו בעולם באמצעות הפיכתו לצינור באופן הבא:
ויתר שהיה קהלת חכם – מבטא את הקבלה של קהלת באמצעות ספיגת חוכמת האור.
עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה – מבטא את הנתינה של קהלת באמצעות העברת החוכמה שרכש הלאה לאחרים.
כלומר, לא רק שקהלת ידע את החוכמה, אלא הוא גם העבירה לאחרים. וזהו רמז למשמעות החיים על פי משולש, והוא: למצוא את האור שבתוכי ולהאיר איתו את כל מה שסביבי.
שזה, כאמור, להיות צינור מאוזן של קבלה ונתינה. בהקשר זה ישנו הביטוי "תעביר את זה הלאה", שמסמל את היות האדם צינור, שמה שהוא לומד וצומח ממנו הוא מעביר זאת הלאה לאחרים כדי לסייע גם להם לצמוח.
אשתף בהקשר זה קטע[1] מתוך אחד הספרים הקודמים שלי:
המסע הרוחני הוא למצוא את האור שבתוככם ולהאיר איתו את כל מה שסביבכם
הצעידה בדרך הרוחנית מבקשת מכם להתעורר לטבעכם ולבטאו בדרככם הייחודית. התעוררות זו נושאת אתכם ברכות מעבר לכל המחשבות, הרגשות והתחושות שלכם, וחושפת בפניכם כי טבעה של המציאות הוא אור שמזין את עצמו ואינו מזדהה עם כלום, אור המבטא את מי שאתם באמת.
ככל שתתחברו לאור זה, כך פחות תסבלו מכיוון שאור זה אינו פגיע, יהיו נסיבות החיים אשר יהיו. במצב תודעה עמוק זה אתם נמצאים בידיעה כי האור הפנימי לובש צורות שונות שבאות והולכות, אבל הוא זוהר תמיד. וכל שנותר לכם הוא לבטא את זוהרו בדרככם הייחודית רגע אחרי רגע.
כדי להתחבר לאור, עליכם להכיר בכך שאתם האור. בחרו להתרחש בעולם בעיניים פקוחות ובמודעות להיותכם אור. עשו זאת בכוונה עמוקה שכך הדבר. חושו כיצד באותו הרגע משהו משתנה. האור בתוככם נדלק, מאיר אתכם מבפנים, ואתם חווים את זרימתו בכל חלקי גופכם. אתם עוברים לחיות בידיעה כי אתם ספוג שספוּג באותו האור, אתם מבינים שאתם זה הוא והוא זה אתם. ואז אתם מתמסרים אליו ומאפשרים לו להתבטא דרככם ולזרום לכל תחום בחייכם. אתם הופכים שליחים של האור. וזה אומר לא רק לחשוב, להגיד או לעשות מתוך האור, אלא גם להוות את היותכם אור. במצב עדין זה אתם פועלים מתוכו בטבעיות ומשלבים בחייכם יותר קבלה, חמלה, סליחה והכרת תודה. אלו בתורן הופכות את המחשבות שלכם לצלולות יותר, ממריצות את גופכם, מעצימות את זרימת האור הטבעית שבכם ועוזרות לכם להבין את עבודת האור בעולם ובתוככם. אט אט אתם הופכים לבעלי יכולת אינסופית כי אור הבריאה הוא אינסופי. אתם יוצרים מתוכו כל דבר, עוזרים מתוכו לכל אדם ומרפאים מתוכו כל מחלה. וזו הארה.
ולאחר שהבנו את מהות הטרנספורמציה שקהלת עבר, שבמסגרתה הוא הפך לאדם מאוזן אשר חי בקרבה לחוכמת האור, הבה נרחיב במעט כיצד קהלת מימש את היבט הנתינה בחייו באמצעות "למד דעת את העם".
ואזן – לימד אותם להיות מאוזנים. וזה הכי חשוב, איזן בכוונה של לימד את דרך האמצע, תורת האיזונים. שהרי הסוד של האדם וסוד הבריאות הם איזון, המבטא על פי משולש חיים ללא חסימות. איזון זה, כאמור, מתאפיין בין השאר באנרגיה שאינה גבוהה מדי ואינה נמוכה מדי, כלומר שלא יהיה חוסר איזון מלמעלה כמו במקרה של אדם שמאוהב בעצמו יתר על המידה, או חוסר איזון מלמטה, כמו במקרה של אדם שאינו אוהב את עצמו כלל.
חשוב לשים לב שזו הפעולה הראשונה שקהלת הזכיר, גם כי היא הכי חשובה וגם כי היא מכילה בתוכה את שאר הפעולות שיוזכרו בהמשך.
וחקר – לימד אותם לחקור ולהעמיק, והכוונה גם לחקירת העולם, אבל ברמה עמוקה יותר – גם לחקירת הלא מודע והחסימות הפנימיות של האדם כדי לרפא את האגו ולקדם את אושרו.
תקן משלים הרבה – "תקן" במובן של חיבר, קרי, חיבר משלים רבים. קהלת מזכיר כאן משלים כי מדובר בכלי חשוב ללימוד החוכמה, כיוון שהם אינם מעוררים באדם את החוק השלישי של ניוטון כפי שתיארתי בפרק ט', פסוק י"ז, ואזכיר כאן שוב כי חוק זה מלמד שכאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו. ואז, כשאין התנגדות, יכול האדם ללמוד טוב יותר את השיעור הייחודי עבורו בכל סיטואציה מאתגרת בחייו.
לדוגמה, כאשר מישהו אומר לכם שאתם מתנהגים לא יפה, סביר להניח שישר תעברו למצב של התגוננות על עמדתכם, ואולם כאשר אותו אדם מספר לכם משל על אדם שפועל כמוכם וההתנהגות שלו אינה נאותה, קל לכם יותר ללמוד את השיעור עבורכם כי הדבר לא נאמר אישית כלפיכם, ועל כן אינכם צריכים להפעיל את מנגנוני ההגנה הפנימיים שלכם.
אוסיף בהקשר זה כי היות שהאנושות שקועה באגו ובנפרדות, הנטייה האינסטינקטיבית של האדם היא להתגונן, ועל כן למידה באמצעות משלים הינה אפקטיבית מאוד.
זאת ועוד, פסגה זו שאליה הגיע קהלת בפסוק זה, טומנת בתוכה רובד נוסף וחשוב ממסעו, אשר כזכור, מתואר על פי משולש כמעבר מאגו לאור ולאהבה. רובד זה מתבטא בדימוי האני ובאיונו.
בתחילת הספר, קרי, בתחילת מסעו, הִרבָּה קהלת להשתמש במילה "אני" אשר מעידה על אגו גבוה וריחוק מהאור. השיא מגיע בפרקים א' ו־ב', שבהם נעשה שימוש נרחב ביותר בהדגשת האגו בנפשו של קהלת, ובמקרים רבים אף ללא כל צורך תחבירי.
לאורך הספר האגו של קהלת מתמוסס ככל שהוא מתקרב אל האור, וכאן בפרקי הסיום י"א ו־י"ב, אין כלל אזכור לאותו "אני", ויש מעבר לשימוש בגוף שני.
ועוד בהקשר זה, חשוב לשים לב כי בה־בעת עם איונו של האני בנפשו של קהלת, מתחזק החיבור לאור באזכור מספר רב של פעמים את האלוהים בפרקי הסיום י"א ו־י"ב.
השיא של השינוי, כאמור, מגיע בפסוק זה שבו יש תיאור בגוף שלישי של מימוש הפוטנציאל של קהלת בעולם והפיכתו לצינור של אור. הטרנספורמציה הושלמה.
לסיום, וכפי שהזכרתי קודם, חשוב לשים לב כי טרנספורמציה זו מקבלת היבט נוסף בהפסקת השימוש בביטויים "תחת השמש" ו"תחת השמים" בפרקי הסיום י"א ו־י"ב, ובשימוש במקום זאת בביטוי "לראות את השמש" בפרק י"א, פסוק ז'.
{י} בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת:
זהו המשך ישיר של הפסוק הקודם.
בקש קהלת למצא דברי חפץ – קהלת משתף שכחלק ממסעו חיפש דברים שאנשים חפצים בהם, ועל פי משולש, הדבר שהאדם הכי חפץ בו, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, זה להתקרב אל האור כי הוא המרפא והמאיר את חיי האדם, והוא המאפשר לו לחיות את חייו באושר ובאופן מיטיב גם עבורו וגם עבור סביבתו.
וכתוב ישר דברי אמת – כלומר, החיפוש של קהלת במסע לעבר האור הוכתר בהצלחה, והוא מצא את האמת המבטאת את האור. אמת זו על פי משולש, כוללת מספר היבטים, הכוללים בין השאר:
שלמות – חוכמת האור חסרת סתירות, ולכן מבטאת אמת מוחלטת.
יושרה – המילה "ישראל" במשמעותה העמוקה מבטאת את המסר "ישר-אל", בבחינת האדם אשר חי ביושרה עם האור, קרי, עם כל מה שקיים מחוצה לו ובתוכו. בנוסף, מדובר באדם אשר מחובר באופן ישיר אל האור, שזה אומר לחיות מלב פתוח וללא חסימות.
תועלת – חיים מתוך האור מיטיבים עם האדם ועם העולם.
קהלת נותן כאן רמז נוסף בנוגע למסר המרכזי שלו. אם האדם רוצה להיות מאושר, כי זה מה שנפשו של כל אדם חפצה בו, עליו להתחבר אל חוכמת האור.
{יא} דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד:
דברי חכמים כדרבנות – קהלת מתאר כאן דורבנות שמחזירים את בעלי החיים למסלול, כדימוי לדברי חכמים המחזירים את האדם לדרך הישר, קרי, לדרך האור.
ועוד בהקשר זה, המילה "דרבנות" רומזת על כך שלעתים דברי החכמים דוקרניים וקשים לעיכול עבור האדם, והרבה אנשים פוחדים או לא אוהבים לשמוע את האמת ולהתמודד איתה.
וכמשמרות נטועים – המילה "משמרות" במובן של מסמרות נטועים כדימוי לדברי החכמים היציבים והמבוססים, כיוון שמשקפים את חוכמת האור הנצחית אשר נטועה בכל מה שקיים.
בעלי אספות – הכוונה לאותם חכמים אשר היו נאספים יחד כדי להגיע לחקר האמת וחוכמת האור, ובהקשר של הפסוק הבא, גם לאוסף של ספרי חוכמה אשר אותם חכמים כתבו.
נתנו מרעה אחד – קהלת אומר, כל אותם חכמים וכל האוסף הספרותי של החוכמה האנושית באשר היא, מתכנסים לחוכמה אחדותית אחת שעל פי משולש, מכונה חוכמת האור.
בהקשר זה, "רעה אחד" מתייחס לאל שהוא האור, כפי שתואר גם בספר תהילים פרק כ"ג, פסוק ה', "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".
אוסיף כי יש פה גם רמיזה לכך שכל סוגי החוכמה באשר הם מתכנסים לדבר אחד (גם החוכמה של איך לייצר רכב וגם החוכמה של איך להתייחס לבני אדם), וזה מתקשר לידיעה העמוקה שהחוק הגבוה של האור הוא אחדות. אציין כי משולש מתייחס למבנה זה של טבעה של המציאות ומרחיב על היבטיה השונים שכאמור, מתכנסים כולם לאחדות מושלמת.
לסיום, המסר הוא שכל דברי החוכמה שהם אמת ניתנו מהאור, ומדברים את השפה של האור, וזה מתקשר גם לידיעה העמוקה שיש אמת אחת. דימוי יפה לכך הוא הר אשר מכל זווית רואים צלע אחרת שלו, אבל ההר הוא אותו ההר. וכך גם לגבי זרמים שונים ודתות שונות באנושות, שכל אחד מהם מציג פיסה אחרת של חוכמת האור האחדותית.
{יב} וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר:
פסוק זה הינו המשך ישיר של הפסוק הקודם ובא להעצימו באמצעות התמקדות בדברי החכמים על חשבון ספרי חוכמה כאלו ואחרים שאינם מבטאים את האור.
ויתר מהמה – כלומר, יותר מהחכמים מהפסוק הקודם.
בני – קהלת מציג כאן יחסי אב־בן בינו ובין הקוראים. ברמת הפשט מדובר ביחסי קרבה של אב הדואג לבנו, וברמה עמוקה יותר, על פי משולש, מדובר ביחסי רוח־צורה, בבחינת אני קהלת, צינור של האור הדואג לכל התופעות שבאמצעותן האור מתבטא בעולם.
הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ – כאן מגיעה ההנחיה האומרת כי צריך להיזהר מספרי חוכמה שונים שאינם מבטאים את חוכמת האור, כי פירושים שונים יכולים להיות שגויים, ולכן חשוב להישמר שלא להגות בספרים אלה. עם זאת, חשוב להתקרב אל אנשי החוכמה המבטאים את האור באמצעות דוגמה אישית.
בנוסף, המילים "הרבה אין קץ" מעידות על מצב קיצוני אשר אינו מקדם את האיזון בחיי האדם.
נחזור שוב לספר הדאו, שהפתיחה שלו אומרת כי הדאו הנצחי הינו מעבר לכל הגדרה, ובהקשר של פסוק זה, במובן שכל ספר באשר הוא אינו יכול לתאר את חוכמת האור.
ובהקשר רחב יותר, קהלת מזהיר מפני ספרים כתובים, כיוון שהם אינם מסוגלים להכיל את כל חוכמת האור, וזאת בדומה לטענות של הדאואיזם, המבוסס על ההרמוניה של הטבע, כלפי הקונפוציוניזם המבוסס על פילוסופיה של חוקים וכללים שכתב האדם.
דוגמה נוספת היא גישתו של שפינוזה שראה בתנ"ך יצירה מעשה ידי אדם, ולא פרי של התגלות אלוהית.
ולהג הרבה יגעת בשר – יש כאן רמיזה נוספת לכך שהספרים שהוזכרו אינם ספרי חוכמת האור, כיוון שהם מייגעים את האדם ומייצרים בו חוסר איזון, והרי חוכמת האור אינה מייגעת. בנוסף, יש כאן גם שימוש במילה "הרבה" המסמלת חוסר איזון, כפי שתואר קודם לכן.
אציין בהקשר זה כי משולש נוצר, בין השאר, כדי להוות תווך בין חוכמת האור ליישומה בחיי האדם באופן נעים, מיטיב ופרקטי, וזאת כדי לקדם את האדם לעבר אושרו ואושר העולם סביבו.
לסיכום, קהלת נותן בפסוק זה הכוונה שהחוכמה היא מעבר למילים ולכתבים. יש המון ספרים ומקורות מידע שאינם האמת, וחשוב לזכור את זה. כי היצמדות לספר כזה או אחר חוטאת לאמת ולחוכמת האור, שהינה אינסופית.
המסר כאן הוא שמהות המסע אל האור היא דרך ההתנסות הישירה של האדם בחייו.
יש פה גם קשר לביטויים "חוכמת העין" ו"חוכמת הלב" מתוך משולש. אזכיר כי חוכמת העין מבטאת את ההיבט הפילוסופי של חוכמת האור, הכולל את הלימוד התיאורטי שמוגבל מטבעו, וחוכמת הלב מבטאת את האינסופיות ושוכנת מעבר לכל ספר כזה או אחר, ואליה ניתן להגיע בהתנסות ישירה של האדם בעולם ובאמצעות למידת השיעורים שהאור מזמן לו ויישומם בחייו.
בהקשר זה יש פה גם אזהרה מלימוד מוגזם, שוב, כי הדרך מבטאת את "חוכמת הלב", כלומר ההתנסות הישירה, וזה קורה לדוגמה אצל אנשים שכל הזמן לומדים עוד ועוד, ולא מיישמים כלום מכך בחייהם.
בהקשר זה אשתף מקרה של מטופלת שהגיעה אליי בטענה שכל חייה למדה בלי סוף, ועדיין חשה פחד להקים את עסק חלומותיה. בפגישת אבחון התגלה כי היא סבלה מחוסר ביטחון עצמי ומחוסר בהערכה עצמית שספגה מהוריה בילדותה, ובחייה הבוגרים, כדי "לתקן" חסימות אלו, למדה בלי הפסקה כדי לצבור עוד ועוד ביטחון עצמי.
בתהליך הטיפול על פי שיטות הטיפול של משולש, היא גילתה את הביטחון העצמי וההערכה העצמית הטמונים בה, החלה להבין כמה ידע עצום נצבר בתוכה לאורך השנים, והצליחה להקים עסק משגשג באותו תחום שבו חפץ לבהּ.
עוד בהקשר זה אציין את הביטוי "אין חכם כבעל ניסיון", במובן שצריך לצעוד בדרך האור הלכה למעשה, ולא רק ללמוד אותה, קרי, אי אפשר להגיע לאור רק מלמידה תיאורטית, אלא צריך את גם ההתנסות הישירה.
ובהקשר רחב יותר, אשתף כאן ציטוט חשוב נוסף של המשורר רומי:
כשמתחילים לצעוד בדרך, הדרך מופיעה.
לסיום, פרשנות זו מתחברת גם לפסוק הבא שמדבר על מה שכן חשוב בצעידה בדרך האור.
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו תוכן מפיל אסימונים בתחומי הריפוי והצמיחה האישית
מדובר על שיחה שאורכת מספר דקות שבה אני מגלה לך:
