תפריט
תפריט
תפריט
עמוס חגי
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
בקבוצת הפסוקים הראשונה קהלת ממשיך את קו מתן העצות מקבוצת הפסוקים האחרונה של הפרק הקודם, ומנחה את האדם כיצד לפעול בעולם של אי־ודאות. הפסוקים לקוחים מתחום החקלאות, אבל אנו נחבר אותם למשמעות עמוקה יותר, קרי, לעולמו הפנימי של האדם.
לאורך הפסוקים יש מוטיב חוזר של שימוש במילים "לא תדע" ו"אינך יודע", במטרה לשקף את האי־ידיעה של האדם את המציאות. ובהתאם, כל פסוק מהווה הנחיה ספציפית של קהלת להתמודדות עם האי־ודאות בחיי האדם, כאשר הרעיון הכללי בהתמודדות זו הוא לגרום לאדם לפעול מתוך הסתכלות לטווח ארוך, ולא מתוך ראייה לטווח קצר.
בהקשר זה, כפי שהזכרתי קודם, על פי משולש, האדם חי מתוך הקשרים התודעתיים שיצר בתוכו, אבל עם זאת, לכל דבר שקורה יש אינספור תנאים ונסיבות, והאדם אינו מסוגל לדעת את כולם. על כן הנחיה זו של קהלת להתמודדות עם חיי אי־ודאות חשובה מאוד.
לסיום, קבוצת פסוקים זו כוללת את יסודות המים והרוח של "משל ארבעת היסודות הסוגר" כפי שתיארתי קודם, ואזכיר כי משל זה, ביחס ל"משל ארבעת היסודות הפותח", מבטא את ההתמרה התודעתית שקהלת עבר רלאורך מסעו מאגו לאור.
{א} שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ:
בפסוק זה קהלת משתמש בדימוי להעברת המסר שלו. הרעיון מאחורי הדימוי הוא לתת לאחרים נתינה אמיתית וטהורה, אשר טומנת בחובה גם קבלה.
וברמה עמוקה יותר, כדאי להבחין בפרדוקס לכאורה של הדימוי שבו משתמש קהלת. השימוש במילים "שלח לחמך על פני המים", במובן של שחרר את הלחם על פני המים שייסחף עם הזרם, ולא תראה אותו שוב. אז איך "ברב הימים תמצאנו"?
הפתרון הוא שעצם זה שהאדם עושה מעשה של נתינה מתוך האור, אותו מעשה נצרב בתודעה שלו ויוצר עבורו קשר נוירוני של אור ואהבה, אשר בבוא הימים ישמש אותו ויעזור לו לחיות מאושר ולא מסבל.
למה נתינה? כי האדם שקוע בקבלה אנוכית של האגו, ומעשה של נתינה עמוקה מאזן את הקבלה האגואיסטית הזאת, ובכך מקרב אותו לחיות באופן מאוזן באמצעות הפיכתו לצינור של קבלה ונתינה.
כלומר, מעשה הנתינה שהאדם עושה מיטיב עם האחר, אבל קודם כול מיטיב איתו עצמו מכיוון שהוא צורב בו קשר נוירוני מיטיב, ולכן מקרב אותו לחיות מתוך האור.
אז "שלח לחמך על פני המים" משמעו להיות בנתינה המאזנת את הקבלה, ובמצב זה האדם מאוזן ויכול להתכונן לימים של אי־ודאות שיכללו גם משברים מכיוון שיהיה קרוב יותר לאור, שמהווה את המענה הטוב ביותר לכל משבר ומצוקה.
ובהקשר זה, הבה נעמיק לרגע במשמעות של מהי נתינה עמוקה. "שלח לחמך על פני המים" אינו אומר לעזור לאחר עם ציפייה כלשהי לתמורה, כי זו, על פי משולש, מבטאת נתינה מאגו ולא מאהבה. הנחיה זו מדברת על נתינה ללא ציפייה, כזו המבטאת נתינה טהורה.
כלומר, הפרשנות מההשקפה של האור היא לעזור לאדם בלי ציפייה לקבל ממנו משהו בתמורה. דוגמה יפה לכך היא לעזור לאדם שחולה באלצהיימר, ואשר הסיכוי שנקבל ממנו משהו בחזרה הוא קלוש.
אם כן, קהלת מדגיש כאן שצריך להיות בנתינה לשם הנתינה, ולא לשם הקבלה מאותה נתינה.
בהקשר זה, על פי משולש, הקבלה האמיתית טמונה בתוך אותה נתינה חסרת אגו. הכיצד? כפי שתואר לעיל, כאשר אדם בנתינה טהורה, הוא צורב בתודעתו קשר נוירוני של נתינה, והקשר הזה מאזן את קשרי הקבלה האגואיסטיים שלו, ובכך מקרב אותו לחיות מתוך האור. כלומר הנתינה הטהורה היא כשלעצמה קבלה.
אשתף בהקשר זה קטע מתוך אחד הספרים הקודמים שלי:
נתינה לאחר היא נתינה גם לעצמכם
חוק האחדות מלמד כי הדברים אינם רק מחוברים זה לזה, אלא גם שכולם אחד. כל דבר שקיים הוא פשוט צורת ביטוי אחרת שלכם ולהפך. ידיעה עמוקה זו מלמדת כי כל מה שאתם חושבים, מדברים ועושים מבטא תנועה של אנרגיה ממקום אחד למקום אחר.
הביטוי הגשמי של ידיעה זו הוא כי אין באמת הפרדה בין מה שאתם נותנים למה שאתם מקבלים. המציאות מבטאת אינספור תהליכים של נתינה וקבלה השזורים זה בזה. כאשר אתם מזהמים את הסביבה, אתם מזהמים את עצמכם, כאשר אתם פוגעים באחר, אתם פוגעים בעצמכם, וכאשר אתם מכבדים את האחר, אתם מכבדים את עצמכם.
זכרו כי גישה של נותן מול מקבל היא גישה של נפרדות, וכי גישה של אחדות מבטאת מצב שבו אתם נמצאים בידיעה שהנותן והמקבל חד הם. בהתאם, בחרו להעניק מתוככם לעולם איכויות מיטיבות כמו אהבה, חמלה ונדיבות, ובכך להיטיב גם עם עצמכם וגם עם הסובבים אתכם. כדי לעשות זאת, בחרו לחיות חיים מודעים יותר, ובכך לשנות את התדר שבו אתם מתהווים בכל רגע מתדר של אגו ונפרדות לתדר של אהבה ואחדות. שינוי התדר הזה הוא כמו שלט שאתם תולים על עצמכם, ובו כתוב "מוכנ/ה לעזור". אט אט הסובבים אתכם יקלטו תדר זה וייצרו עבורכם הזדמנות להיות בנתינה.
המסר הוא שהפתרון לָאי־ודאות של החיים זה לחיות מתוך האור, כי בעתיד, במצב של אי־ודאות כמו משבר, נקבל גמול על כך. למה זה נכון? בגלל חוק הסיבה והתוצאה, שמתבטא, על פי משולש, ב"חותם הכפול". אזכיר שוב כי על פי "החותם הכפול", לכל פעולה יש גם חותם פנימי בתודעה וגם חותם חיצוני בעולם הגשמי. נרחיב על כך שוב בהקשר של פסוק חשוב זה.
חותם פנימי – בין האדם לעצמו – קרי, בתוך התודעה. התודעה עובדת לפי הקשרים הנוירוניים אשר מתמצקים בה. קשרים אלו פועלים לפי החוק החשוב הבא: "קשרים שנטפח ילכו ויתחזקו, קשרים שנזניח ילכו וייחלשו".
כאשר אדם פועל בצורה מיטיבה, הוא יוצר קשרים נוירוניים מיטיבים אשר מתמצקים בתודעתו, ובכך הוא מתחיל לחיות מתוכם, קרי, חי את חייו בצורה מיטיבה יותר.
חותם חיצוני – בין האדם לחברו ולסביבה שמחוצה לו, קרי, התועלת שהאחר מקבל מהפעולה המיטיבה של האדם כלפיו.
כלומר, יש הנחיה לאדם לעשות מעשים טובים כי הם יצטברו אט אט לקשרי אור שיתמצקו בתודעתו. אוסיף כי בהתחלה, במעשים הראשונים הטובים שיעשה, האדם אולי יתקשה לראות את התועלת שבהם, אולם עם ההתמדה הם יתמצקו בתוכו, כאמור, ואז "ברוב הימים תמצאנו", קרי, הוא יגלה את הפירות מהם.
ברוב הימים תמצאנו – הכוונה שפעולת הנתינה של האדם תעלה את רמת הנתינה בתודעתו, וכך הוא יתקרב יותר לאור כי יאזן בתוכו את הקבלה ויהפוך להיות צינור שמאפשר לאור לזרום מתוכו באופן מיטיב יותר.
בנוסף, הדבר רלוונטי גם לקשר שבין אדם לחברו ולביטוי "ואהבת לרעך כמוך" כי כאשר נותנים לאחר, מעוררים גם בו את טבעו האמיתי שהוא אור ואהבה, וכך גם הוא מתחיל להיות בנתינה.
בנוסף, הנתינה כלפי האחר תשפיע על רמת הנתינה בעולם, וכיוון שהאדם הנותן הוא חלק מהעולם, הדבר ישפיע בעקיפין גם עליו. ומה השיעור כאן עבורכם? פשוט מאוד. להיות בנתינה, ובדגש על נתינה טהורה, אשר תאזן את הקבלה האנוכית של האגו, וכך תקרב גם אתכם לחיות מתוך האור.
לסיום, אדגיש כי על פי משולש, נתינה אינה לפתוח רק את היד, אלא גם את הלב, קרי, להקשיב לאחר, לגלות אמפתיה למצבו, לעודד אותו ועוד.
{ב} תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ:
פסוק זה הינו המשך ישיר של הפסוק הקודם, ובא להעצים את המסר של קהלת על ידי הנחיה כיצד לעשות, וברמה עמוקה יותר, כיצד להיות בנתינה טהורה נטולת אגו. כלומר, בפסוק הקודם הסביר את ה"מה", ובפסוק זה הוא מסביר את ה"איך".
תן חלק לשבעה וגם לשמונה – הנחיה זו אומרת, תן עד למצב שבו הנתינה יוצאת ממך באופן טהור ללא שום אינטרס, אותו טוהר שהזכרתי בפסוק הקודם ואשר מסייע לאזן את הקבלה ה"טהורה" של האגו.
למה זה חשוב? שוב, כי ברירת המחדל של האדם היא אגו ואינטרסים, שכן האנושות שקועה באגו שהתמצק בה במשך עידנים. כלומר, כדי לאזן באופן מצרפי את אותו אגו המתבטא בהקשר של פסוק זה ושל הפסוק הקודם בקבלה אגואיסטית, צריך שהנתינה תהיה עמוקה וטהורה, וכך כאמור, יתאזן הצינור של קבלה ונתינה בנפש האדם.
בהקשר זה, "תן חלק לשבעה וגם לשמונה", זה בדיוק המימוש של החוק שבו עובדת התודעה, "קשרים שנטפח ילכו ויתחזקו ולהפך".
חשוב לזכור כאן גם ששבע ושמונה הינם מספרים בעלי משמעות עמוקה יותר. במשולש יש הרחבה לכך, אבל כאן אפרט רק בקצרה לטובת הפרשנות של פסוק זה.
שבע מסמל איזון, בואו נסביר למה זה נכון.
שש מסמל את עולם החומר, כי כל מה שקיים מתבטא בעולם באמצעות שישה כיוונים: ארבעה צדדים, מעלה ומטה, בדומה לצורת הקובייה, ושמונה מסמל את עולם הרוח כי הוא מבטא אינסוף, שמונה שוכב זה גם סמל האינסוף.
כלומר שבע שוכן בין שש לשמונה, ולכן מסמל איזון בין ממד החומר לממד הרוח, שזה, על פי משולש, מסמל גם את תכלית האדם.
אחד הסמלים לאיזון מושלם זה הוא סמל המגן דוד, אשר בו יש שישה קודקודים שמסמלים את ממד החומר, האזור הריק שביניהם המסמל את ממד הרוח, ונקודת האמצע במרכז המגן דוד המסמלת את האיזון ביניהם.
נקודת אמצע זו מסמלת גם את המרכז בין שני המשולשים, העליון והתחתון, כלומר איזון מושלם בין המשולש העליון, שזה הורדת הרוח לחומר, ובין המשולש התחתון, שזה העלאת החומר לרוח.
רבים טועים בפרשנות, ומפרשים את המשולש התחתון כחומר ואת המשולש העליון כרוח, אבל על פי משולש, מדובר בתנועה דינמית ולא במשהו סטטי, קרי, תנועת הרוח לעבר החומר ותנועת החומר לעבר הרוח.
ואם נחזור לדברי הפסוק, שמונה מסמל אינסוף, כלומר "תן לשמונה" מסמל את החיבור של נתינה זו לאינסוף, קרי, לאור האינסופי, בבחינת נתינה טהורה.
אם כן, המספרים שבע ושמונה קשורים לסמלים עמוקים יותר, אבל הביטוי "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" מסמל גם ביטוי מספרי מדורג. כלומר, קהלת רומז לאדם, תנסה מעשי נתינה שונים כי אינך יודע מה מהם יצליח.
על פי משולש, יש פה גם קשר לרעיון שגיוון מצמצם סיכון. דוגמה פשוטה לכך היא תיק השקעות, אשר ככל שהוא מגוון יותר, כך רמת הסיכון שלו נמוכה יותר. אבל זה מתבטא גם בכל דבר אחר בחיים, כמו חשיבות הגיוון בתזונה. ובהיבט רחב יותר, גיוון מקרב לאיזון באמצעות הפחתת סטיית התקן של ההתרחשות שאנו בוחרים לגוון.
אם כן, קהלת, שמתגלה לנו לאורך הספר במגוון רב של קולות ותפקידים, מתגלה בפסוק זה גם כיועץ השקעות.
כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ – כאן שוב אנו פוגשים את המסר שקהלת חוזר עליו בכל הספר, האדם אינו יודע מתי יגיע המשבר בחייו, אבל כדאי שיֵדע שהפתרון עבורו תמיד יהיה לרכוש את חוכמת האור המבטאת איזון. ובנתינה ללא אינטרס הוא מחזק בתוכו את החוכמה הזאת.
אז מה חשוב לזכור: נתינה היא איכות שמאזנת את הקבלה, ולכן מקרבת לאור, הנתינה הופכת את האדם הנותן לצינור בכך שמאזנת את החסימות שלו. הרחבת הלב באמצעות הנתינה מהווה איתות לכך שהאדם משחרר חסימות מתוכו, כמו חסימה של האגו שרק רוצה לקבל.
כדי להשלים את התמונה בהקשר של חוסר איזון של קבלה ונתינה, אציין תוספת חשובה שלא הוזכרה בפסוק זה. על פי משולש, אדם יכול להיות חסום גם בחלק העליון של הצינור, קרי, מצב שבו הוא מרַצה אחרים וחי את חייו מתוך נתינה לא מאוזנת בשביל לזכות בתשומת לב. במצב זה, כאמור, דווקא הנתינה בחייו של האדם מעצימה את חוסר האיזון שלו.
לדוגמה, מטופל שלי שבילדותו לא קיבל יחס מהוריו, ועל כן ריצה אותם כדי לזכות בתשומת לבם. ריצוי זה דבק בו כל חייו כך שהיה מרצה את חבריו, את בנות הזוג שלו ואת עמיתיו לעבודה, והם בתגובה ניצלו אותו. לאחר תהליך טיפול עמוק באמצעות שיטות הטיפול של משולש, הוא החל להעריך את עצמו, ולא נזקק עוד לאותו מנגנון ריצוי ששלט בו כל כך הרבה שנים, ובהתאמה גם איזן את כלל מערכות היחסים בחייו.
לסיום, אזכיר כי גם כאן יש שימוש במה שכיניתי "פסוקים שזורים", אשר במסגרתם יש קשר בין הרישא לסיפא של פסוקים עוקבים, ובהקשר של פסוקים א' ו־ב', הרישא של פסוק א' אומר, "שלח לחמך על פני המים", והרישא של פסוק ב' נותן את ההסבר כיצד לעשות זאת, "תן חלק לשבעה וגם לשמונה", והסיפא של פסוק א' אומר, "כי ברב הימים תמצאנו", והסיפא של פסוק ב' מסביר למה יש לעשות זאת, "כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ".
{ג} אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא:
פסוק זה מהווה הדרכה נוספת כיצד לפעול בעולם של אי־ודאות, וההמלצה כאן היא להתבונן על המציאות כדי לחזות את העתיד באמצעות מה שקורה בהווה, זאת כדי לפעול בצורה מחושבת.
אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו – קהלת אומר, אם העננים יתמלאו במים, התוצר של זה הוא שיֵרד גשם. אבל זה גם בתודעה, אם התודעה מלאה בקשרים נוירוניים מזיקים, היא "תירק" כלפינו חוויות מציאות שליליות, ואנו "נירק" אותן בהתאמה כלפי העולם.
כלומר, בתחילת הפסוק קהלת שוב מחזק את רעיון המחזוריות, קרי, העננים מתמלאים במים, ואז הם מתרוקנים מטבעם באמצעות גשם.
יש פה גם מסר לאדם להיות צינור, כלומר מה שהוא מקבל להעביר הלאה כמו העננים, וברמה הרוחנית זו גם העברת חוכמת האור שהאדם צבר בחייו לאחרים סביבו, כפי שקהלת יעיד על עצמו בפרק י"ב, פסוק ט'. אוסיף כי במצב זה האדם חי על פי חוק הארעיות, מאזן את עצמו ומתקרב לאור.
אבל יש כאן גם שיעור ברמה הגשמית, שהאדם יבין שכל מה שיש לו זה בהשאלה מהאור, ולא באמת שלו, ועליו לעשות בזה שימוש מושכל, ולא להיקשר לחפצים ולִתלוֹת בהם את האושר שלו, כי גם הם היום שלו ומחר של האחר, בדיוק כמו טיפות המים, אשר ברגע אחד נקווים באגם, לאחריו מתאדים לענן, ובהמשך יורדים חזרה כגשם ונקווים שוב באגם.
ואתם, עצרו לרגע והיזכרו בכוס המים האחרונה ששתיתם, ושהו בידיעה עמוקה שגם היא היתה פעם צבר של טיפות בתוך ענן. הכול מחובר.
אם כן, קהלת מלמד כאן על איזון באמצעות הפיכת האדם לצינור של קבלה ונתינה.
ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא – שוב הרעיון שהכול מדויק, וזה שאנו לא יודעים את הסיבה לא אומר שאין סיבה, אבל ברמה עמוקה יותר, זה בא ללמד אותנו שהעולם מלא בסימנים, שיכולים לעזור לנו לחזות את העתיד כדי לפעול בצורה מיטיבה.
מדוע? כי הכול מדויק. כל דבר שקורה מורכב מתנאים ומנסיבות. הרגע הבא נובע מהרגע הזה, והרגע הזה נובע מהרגע הקודם. אותה נביעה רגע אחרי רגע מתרחשת מאינספור תנאים ונסיבות, ואם נלמד להתבונן בתנאים ובנסיבות של הרגע הזה, נוכל לחזות את הרגע הבא.
אם כן, יש סוד בכל תופעה. והסוד הוא הידיעה העמוקה שכל רגע שקיים הוא גם התוצאה של הרגע הקודם וגם הסיבה של הרגע הבא. והאדם יכול לייצר מיומנות של התבוננות ולמידה על תנועה זו. אם חוזרים רגע לעננים מתחילת הפסוק, אז לחזות שיֵרד גשם כשאדי המים מתעבים בעננים זה קל, אבל בחיים יש מצבים הרבה יותר מורכבים, שקשה לחזותם, ואולם כאן אנו למדים כי הדבר אפשרי מכיוון שיש סדר בעולם. ואם נישאר עוד לרגע באותם עננים, דוגמה יפה לכך היא טכניקות לחיזוי מזג האוויר, אשר משקללות מודלים מורכבים של סיבה ותוצאה, וכך מאפשרות חיזוי מהימן.
בהקשר זה אציין כי משולש כולל טכניקות תודעתיות מורכבות בהקשר של חיזוי תודעתי, לרבות חיזוי כיצד ייראו חייו של האדם אם ירפא או לא ירפא את חסימות האגו שלו.
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו תוכן מפיל אסימונים בתחומי הריפוי והצמיחה האישית
מדובר על שיחה שאורכת מספר דקות שבה אני מגלה לך:
