תפריט
תפריט
תפריט
עמוס חגי
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
לאחר ההנחיות החשובות בקבוצת הפסוקים הקודמת, בקבוצת פסוקים זו קהלת שב ומדגיש לקוראים כמה האדם מוגבל בהקשר של הידיעה על אודות משברים עתידיים שבוא יבואו בחייו. זאת כדי שהדבר יעורר בו מוטיבציה להתכונן טוב יותר לאותם משברים באמצעות התקרבות לחוכמת האור.
{יא} שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם:
קהלת מדגיש בפסוק זה את האי־ודאות בחיי האדם כתוצאה מחוסר היכולת שלו להבין את אינספור התנאים והנסיבות היוצרים את חוויית המציאות שלו.
שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ – גם הרץ הטוב בעולם יכול לעקם את רגלו ולהפסיד. דוגמה יפה לכך היא האצן המצליח יוסיין בולט, אשר "דווקא" במרוץ הסיום שלו הפסיד כנגד כל הסיכויים שהיו לטובתו. לאחר שבולט קיבל את המקל במרוץ השליחים שבו השתתף, הוא נפצע, הפסיק לרוץ, נשכב על המסלול וכשל בהובלת נבחרת ג'מייקה לניצחון.
עוד דוגמה היא מצב שבו קבוצת כדורגל, שנמצאת במקום האחרון, מנצחת את הקבוצה שנמצאת במקום הראשון, והאי־ודאות הזאת לכאורה היא גם מה שיפה בחיים.
ולא לגבורים המלחמה – גם לגיבור אין ודאות בניצחונו. בהקשר זה אזכיר את סיפור דוד מול גוליית, שבו דוד, רועה הצאן, גובר בקרב על גוליית, הענק ממחנה פלשתים.
וגם לא לחכמים לחם – קהלת ממשיך ואומר כי גם לאדם חכם ייתכן שלא יהיה מה לאכול.
וגם לא לנבנים עשר – וגם אדם נבון לא בהכרח יהיה עשיר.
וגם לא לידעים חן – וגם אדם שיש לו ידע רב, ואשר אמור להיות אהוב על אחרים, ייתכן שלא יישא חן בעיניהם.
השיעור הסמוי בפסוק זה הוא לא לפתח ציפיות, כי ציפיות מייצרות אכזבות, חשוב לחיות ברגע הזה, לעשות את הטוב ביותר שלנו ולשים את אמונתנו באור. וזה האיזון, לאזן בין לעשות את הכי טוב שלנו ובין הידיעה העמוקה שיש גורמים נוספים במשחק אשר אינם תלויים בנו אופן ישיר, ועל כן לקבל באהבה את התוצאה, תהיה אשר תהיה.
כלומר, מצד אחד לעשות השתדלות ואת הכי טוב שלנו, ומצד שני לקבל את העובדה שהכול מדויק, קרי, לאזן בין הידיעה העמוקה שהכול מדויק ולכל דבר יש תנאים ונסיבות, אבל לזכור שאנו חלק מאותם תנאים ונסיבות, ולכן יש לנו יכולת להשפיע. וכשאנו עושים את הטוב ביותר, ההשפעה שלנו היא המיטיבה ביותר.
במצב זה אנו גם נמצאים בשמחת האור כי אנו מקבלים את האי־ודאות שבמציאות, ואם לדייק, אנו מקבלים את תחושת האי־ודאות שלנו כלפי המציאות כיוון שהיקום עצמו כן ודאי, כי הכול מדויק.
אז המהירים לאו דווקא ינצחו במרוץ, והחזקים לאו דווקא ינצחו במלחמה, כי מהירות וחוזק הם רק סיבות אחדות מתוך אינספור סיבות המשפיעות על מה שקורה.
כי עת ופגע יקרה את כלם – זהו המשך ישיר של תחילת הפסוק, ומספק את ההסבר עבורו. לכולם יש משברים בחייהם, והשאלה היא כיצד הם מתמודדים איתם. לדוגמה, אומרים שהמשבר הכי גדול בחייו של אדם זה אובדן של אדם הקרוב אליו, והרי אין עוררין כי כמעט כל אדם יעבור משבר כזה בחייו כי זו דרך העולם.
הסוד טמון באופן שבו אותו האדם יחווה את אותו משבר, וזה כבר תלוי בקשרים הנוירוניים שלו. אם יש לו קשרי אור, הוא יחווה את המשבר בצורה מיטיבה, ולהפך, אם יש לו קשרי אגו, הוא ישקע בסבל עמוק.
לכן מסר נוסף וחשוב של קהלת הוא שעל האדם לנצל כל רגע בחייו להתפתחות לעבר האור.
בהקשר זה אזכיר לכולנו את הרעיון המרכזי העומד מאחורי מחקרו של דרווין. בבסיס מסקנותיו מצא דרווין כי זה לא החזק ששורד, אלא השורד הוא זה שיודע להתאים את עצמו לשינויים. ובהקשר רחב יותר, על פי משולש, מאושר הוא האחד שיודע להתאים את עצמו לחוקי האור.
לסיום, אשתף כאן סיפור קצר המקושר לרעיון זה של איזון באמצעות התאמת האדם לשינויים המתחוללים בחייו.
הסיפור מדבר על אדם שהצליח לעבור בין שני צוקים באמצעות הליכה על חבל דק.
בסיום הליכתו פנו אליו האנשים שצפו בו ושאלו אותו כיצד הצליח לעשות זאת.
אותו אדם התבונן על החבל שעליו התהלך וענה להם: בכל פעם שהרוח הטתה את גופי שמאלה, אני הפניתי את משקל גופי ימינה, ובכל פעם שהרוח הטתה את גופי ימינה, אני הפניתי את משקל גופי שמאלה.
{יב} כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם:
קהלת משתמש כאן שוב בפסוק המשך מעצים, כדי לחדד את המסר שלו ולנטוע אותו עמוק יותר בתודעת הקוראים.
כי גם לא ידע האדם את עתו – האדם לא יודע מתי יגיע המשבר בחייו, וזהו שוב חיזוק לכך שהאדם צריך לעבוד על עצמו כבר מעכשיו, ולא לחכות שהמשבר יכה בו.
כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה – קטע המחזק את תחילת הפסוק ואומר שכל אדם יכול ליפול בקלות למשבר, בדיוק כמו שדגים נלכדים ברשת, וכמו שציפורים נופלות למלכודת.
המילה "מצודה" במובן של רשת ללכידה, בדומה לאזכורה בפרק ז', פסוק כ"ו, והמילה "יוקשים" בהקשר של המילה מוקשים, ובמובן של סכנה לאדם.
כאן קהלת שוב רומז על כך שהאדם הוא קודם כול בעל חיים, כמו דג, ציפור או כל חיה אחרת, מכיוון שלאדם, בדיוק כמו לשאר בעלי החיים, יהיו משברים. ובהקשר זה אוסיף כי פילים, למשל, מקיימים טקסי אבלות כאשר פיל מהעדר שלהם מת, וגם כלב עצוב כאשר האדם שגידל אותו הולך לעולמו.
כשתפול עליהם פתאם – כאן אזכיר שוב שאין דבר כזה "פתאום" כי הכול מדויק, ואם דבר כלשהו קרה, מדובר בתופעת אור שהבשילה לכדי מימוש.
על פי משולש, ה"פתאום" הוא רק מנקודת המבט של האדם השקוע באגו ובחסימותיו, אבל ככל שהאדם קרוב לאור, ה"פתאום" הופך ל"ידוע וצפוי", ושוב אזכיר בהקשר זה שהאדם מוגבל ביכולתו להגיע למכלול התנאים והנסיבות, כדי להיות בידיעה שלמה של אותו "ידוע וצפוי".
בהתאם, אני מציע כאן השלמה לפסוק כדי לדייקו:
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם [כאילו נפלה היא] פִּתְאֹם.
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו תוכן מפיל אסימונים בתחומי הריפוי והצמיחה האישית
מדובר על שיחה שאורכת מספר דקות שבה אני מגלה לך:
