תפריט
תפריט
תפריט
עמוס חגי
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
בקבוצת הפסוקים הבאה קהלת ממשיך את קו הטיעונים כנגד חוסר האיזון של העשיר באמצעות משל שאותו כיניתי "משל הרעה הראשון".
חשוב לשים לב כי מילת המפתח כאן היא "עושר" והיא אשר מתווה את המסר הכללי של קבוצת פסוקים זו.
{יב} יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ:
קהלת מדבר כאן על אדם עשיר וקמצן שלא ייהנה מהכסף, קרי, קהלת אומר כי יש חולי בעולם, והוא שהעושר ששמור רק לבעליו יוצר לו רעה.
המילים "עשר שמור לבעליו לרעתו" יוצרות מעין פרדוקס, שהרי אם אדם שומר משהו רק לעצמו, כיצד זה לרעתו? הבה נראה מה הפתרון.
אם העשיר שומר את נכסיו רק לעצמו, הוא אינו מאוזן כי הוא נמצא רק בתדר של קבלה, ואז נוצרת לו חסימה פנימית שגורמת לו סבל.
ארחיב לגבי זה, סוד האיזון על פי משולש, הוא להיות צינור של קבלה ונתינה לזרימת האור בתוכנו. כאשר אדם צובר וצובר ושומר רק לעצמו, הוא מדומה לכוס עם תחתית שרק אוגרת ואז יוצרת חסימה לזרימת האור, ולעומת זאת, כאשר האדם מתחיל להזרים את הצבירה הזאת הלאה, הכוס הופכת לצינור הפתוח משני קצותיו, והאדם מאפשר לאור לשוב ולזרום בתוכו באופן מאוזן.
לסיום, אציין כי הביטוי "רעה חולה" נולד מתוך פסוק זה.
{יג} וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה:
קהלת ממשיך את המשל על אותו עשיר ששמר את כל העושר לעצמו, ואומר שלאותו עשיר קרה משבר בעסקיו והוא איבד את כל כספו, ונוסף על זה באותה תקופה הביא ילד לעולם. קרי, נקלע לקושי לכלכל את ילדו כי נותר ללא כסף.
אוסיף כי פסוק זה קשור גם להגדרה של הבל כמשהו ארעי ומשתנה במובן שכמו שהכול משתנה בחיים, כך גם העושר שצבר העשיר נמצא כל הזמן בתנועה, ועל כן עלול ללכת לו לאיבוד. לדוגמה, בעלים של חברה לפיתוח תרופה מסוימת שכשלה בניסוי, וכתוצאה מכך המניה שלה קרסה ושווייה נמחק.
{יד} כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ:
כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב – אותו עשיר, כמו שנולד כך מת, כיוון שלא נשאר עם דבר בגלל שכל חייו הסתמך רק על הממד הגשמי, והרי זה אבד לו.
כלומר, העשיר הזה פעל כל חייו מאגו ומרצון להתעשר, והיה מאוד מחובר לחומריות. לכן כאשר היא אבדה לו, הוא נשאר עירום וכך סובל כפליים.
ללכת כשבא – כשם שנולד כך ימות. ברמת הפשט, במובן שהוא מת חסר כול בממד הגשמי, וברמה עמוקה יותר, מכיוון שהוא התרכז בחייו רק בממד הגשמי ולא בהתקרבות לאור, הוא לא חי חיים מאושרים.
ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו – קהלת אומר שהאדם לא לוקח איתו שום דבר לקבר, וזה שיעור חשוב מאוד.
ובהקשר רחב יותר, המסר כאן הוא להתמקד בדרך ולא במטרה, כלומר להבין שהמטרה היא הדרך, ושהפירות הם לא העיקר כי אותם אנו לא לוקחים איתנו לקבר כאמור, ולכן מה שחשוב זה התהליך שהאדם עובר בדרך ולא המטרות, ושוב, תהליך זה על פי משולש הוא המסע לעבר האור.
{טו} וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ:
וגם זה רעה חולה – קהלת משתמש שוב בביטוי "רעה חולה", בדומה לפסוק י"ב, וזאת כדי להעצים את המסר של המשל.
כל עמת שבא כן ילך – ובדומה למסר של הפסוק הקודם, קהלת אומר כי העשיר הזה שחי מהאגו מת כפי שבא, ואין לו שום יתרון בעמלו.
ומה יתרון לו – כלומר במקרה זה, שאדם חי רק מתוך האגו ומתמקד בחייו רק בממד הגשמי, אין לו יתרון בפועלו, והוא חי את חייו בסבל רב כי הוא אינו מחובר לתהליכי הצמיחה הטמונים בפועלו.
שיעמול לרוח – הכוונה שיעמול לריק, כלומר שיעמול למשהו שלא יקדם אותו לעבר אושרו.
ולסיום, אזכיר כי גם כאן יש שימוש במה שכיניתי "פסוקים שזורים", אשר במסגרתם יש קשר בין הרישא לסיפא של פסוקים עוקבים, ובהקשר של פסוקים י"ד ו־ט"ו, הרישא של פסוק י"ד אומר, "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא", והרישא של פסוק ט"ו חוזר ומעצים את המסר הזה, קרי, "וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך", והסיפא של פסוק י"ד אומר, "ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו", והסיפא של פסוק ט"ו חוזר ומעצים את המסר הזה, קרי, "ומה יתרון לו שיעמול לרוח".
{טז} גַּם כָּל יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף:
קהלת משתמש כאן בדימוי נוסף כדי להעצים את המסר מהמשל שלו. העשיר הזה שחי רק מאגו עובד מסביב לשעון, ולכן מגיע לאכול רק בלילה.
בנוסף, הוא חווה כעס כי הוא אינו מחובר ל"צדק האובייקטיבי" של האור, המבקש ממנו לחיות באיזון, וחווה חולי כי אותן חסימות של האגו לא טופלו, ולכן התמצקו בתוכו והפכו למחלות.
הרעיון של פסוק זה הוא להציג את חוסר האיזון שממנו אותו עשיר חי את חייו. בנוסף, המילה "הרבה" מעידה אף היא על מצב של חוסר איזון.
לסיום, אזכיר בהקשר זה ציטוט נוסף של קונפוציוס:
בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם.
מאמר זה הינו מתוך הספר סוד האושר של קהלת.
לרכישת הספר בהטבת השקה ייחודית לחצו כאן >>
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו תוכן מפיל אסימונים בתחומי הריפוי והצמיחה האישית
מדובר על שיחה שאורכת מספר דקות שבה אני מגלה לך:
