הילינג לייט – תוכנית לטיפול זוגי

עד לא מזמן גליה, בת 49, חיה במנותק לחלוטין מבעלה. הם אמנם חיו תחת אותה קורת גג אבל זה הדבר היחיד בערך שחיבר ביניהם. כל אחד מהם היה מתחיל את היום שלו בנפרד, שותה קפה בנפרד, והולך לעבודה בנפרד.

במהלך העבודה, כל התקשורת ביניהם סבבה סביב עניינים שוטפים של קיום הבית כמו מי עושה קניות, איך משלמים את החשבונות ומי לוקח את הילדים לחוגים. וזהו.

שניהם היו עובדים מסביב לשעון כדי לא לחזור מוקדם לבית כי אין באמת בשביל מה לחזור. ועד שהיו חוזרים כבר, לא היו אפילו אומרים שלום זה לזה.

ואיך נראה הערב? בעלה היה נכנס לבית, נותן נשיקה על הראש של הילדה וישר למקלחת. כאשר היה יוצא, היה חולף על פני גליה לעבר המטבח כדי להכין משהו לאכול, בעוד שגליה עצמה כבר היתה נכנסת לחדר השינה. 

עד שכבר היו מדברים הכל היה סביב אינטרסים לשימור משק הבית, שיחות אלו כללו כעסים בלתי פסוקים, צעקות ותלונות בלתי פוסקות.

התנהלות לקויה זו השפיע מן הסתם על הילדים שמצאו את עצמם חסרי אונים כיוון שחשו כל הזמן שהם גרים בשני בתים נפרדים שמנהלים אותם 2 זומבים.

ובלילה? ישנים באותה מיטה אבל כל אחד בצד שלו, שלא נדבר על זה שאין ביניהם שום צורה של אינטימיות ובטח של יחסי מין.

גליה חיה כאישה כבויה, שבורה וחסרת אונים. מצד אחד, מרגע שנולד הילד השני שלהם לפני 19 שנה, היא לא זכתה לכל יחס, חום ואהבה מהאדם אליו היא נשואה, ומצד שני היא לא היתה מסוגלת לעזוב אותו כי הערך העצמי שלה נשחק לאורך השנים ולא אפשר לה להאמין שהיא מסוגלת למצוא משהו טוב יותר.

לאורך השנים הלב שלה נסגר, הנשיות שלה נפגעה, והאנרגיה הזכרית השתלטה עליה בכל תחומי החיים. כל מה שהיא עשתה היה טכני לחלוטין, החל ממקום העבודה שלה, דרך ההתנהלות מול הילדים ועד שאר מערכות היחסים בחייה.

גליה היתה בטוחה שזה מי שהיא, שככה היא נולדה וכך היא תחיה כל חייה. בתוך הסבל הגדול הזה וללא שום חום ואהבה.

כשהתחתנה עם בעלה לפני 23 שנה היא היתה בטוחה שהיא מצאה את הבית אותו חיפשה כל חייה, ואולם, עם השנים, ציפיה זו התנפצה לרסיסים.

גליה לא ידעה למה אלו הם חייה, היא הייתה בטוחה שהיא פשוט נולדה ככה, ובהתאם היא חיה כל חייה מתוך המשוואה "זוגיות = רע". עם השנים היא שיחזרה שוב ושוב את אותה משוואה ובכך העצימה אותה.